סופ"ש באגם קליר
שלום לכולם!
כפי שסיפרתי בפוסט הקודם, את סוף השבוע האחרון בילינו באגם קליר (Clear Lake), כ-3 שעות נסיעה צפונית מזרחית לסנפרה. נסענו עם עוד 3 זוגות חברים - צחי ורותי, לירון וגל, שירי ואיתן (חברים של לירון וגל שמבקרים פה).
View Larger Map
עשינו קמפינג היה בסטייט פארק, שהיה מאוד מסודר - כל אזור שמותר ללינה מחולק לחלקות ממוספרות, בהן מותר עד 8 אנשים, 2 אוהלים (קיבלנו אישור ל-4 קטנים) ו-2 רכבים. היה צורך להזמין כמעט חודש מראש כדי להבטיח מקום בסופ"ש (אמצע שבוע בד"כ לא בעיה). הריינג'ר של הפארק מסתובב 3 פעמים ביום בכל חלקה, מוודא שמפסיקים לעשות רעש אחרי 10 בלילה ושאף אחד לא עובר על חוקי הפארק.
הבאנו כמויות אדירות של אוכל, שכצפוי היה יותר מדי בשביל 8 אנשים, אבל מצד שני היו לנו ארוחות רבות ומגוונות. עירית ואני נסענו עם צחי ורותי (וזה זמן טוב לתת לינק לתמונות, שמתחילות בנסיעה לשם) ביום שישי אחה"צ, אחרי העבודה, והגענו לשם כשכבר היה חושך. הקמנו אוהלים, הצטרפנו להכנת ארוחת הערב והלכנו לישון עייפים אך שבעים. לצערי הרב, הזדקנתי. קמפינג זה ממש לא בשבילי כבר - לא מסוגל לישון על האדמה, אפילו אם זה על 2 מזרנים דקים (לא לקחנו שק"ש אלא את שמיכת הפוך השנייה שלנו, שגם זה לא ממש מעיד על הרפתקנות). כמעט לא ישנתי בלילה והגב שלי כאב כל הבוקר. תהרגו אותי איך בגיל 15 היינו יוצאים למחנות של התנועה, ישנים בשק"ש (בלי אוהל אפילו) סתם בשטח והכל היה סבבה.
בכל מקרה, היום השני דווקא היה מוצלח במיוחד כי בצהריים נסענו לעיירה לייקפורט Lakeport הסמוכה, שכרנו סירה ואבוב ובילינו שעתיים בשייט באגם עם האבוב קשור מאחורה (עשינו תורות מי נגרר ומי נוהג ומנסה להפיל את הנגרר). היה חם (קשה להאמין איזה הבדל מסנפרה) וכיף. לצערי התמונות נגמרות באמצע השייט, כי נגמרה לנו הבטריה למצלמה (החדשה). בשאיפה שירי תעלה את התמונות מהמצלמה שלה, ואז אוסיף את הלינק לפוסט.
אחה"צ חזרנו למחנה, אני הלכתי לישון אבל כל האחרים המשיכו לכמה שעות על חוף האגם בקרבת המחנה. א.ערב ומשחק 'יניב' עצבני סגרו את הלילה. אה כן, במהלך היום נסעתי עם צחי ללייקפורט וקניתי מזרון מתנפח. הלילה השני היה הרבה יותר מוצלח.
היום השלישי היה קצר יותר - א.בוקר ועזבנו את המחנה בצהריים, עם עצירה בגורנוויל וא.צהריים על הנהר הרוסי (Russian River). חלק מהאוכל תרמנו להומלס מקומי, שמצידו הודיע לנו שהוא לא מטורף כמו שהוא נראה (הבנאדם עושה תחרות תעופה עם השחפים בחוף), שהוא מאוד אוהב את הפתאי שלנו אבל בעצם יש לו הרבה כסף והוא אוכל מתי שבא לו. שויין.
משם חזרנו לסנפרה ואל הענן התמידי שיושב על העיר. היה כיף מאוד, ואנחנו מצפים כבר לטיול הבא - ביקור אצל עדי, גיא, נטע ונעם בסיאטל.
בלי קשר, הוצאתי סופסוף רישיון נהיגה מקומי (שהוא גם תעודה מזהה פה). את מבחן התיאוריה עשיתי בפברואר, ומאז התעצלתי לעשות את המבחן המעשי. בדומה לתיאוריה (עברתי רק בניסיון השלישי), גם במעשי הבוחן רשם לי 15 טעויות לא מחייבות (שלא מכשילות באופן אוטומטי), כולן על כך שבפנייה ומעבר נתיב הסתפקתי באיתות ובחינת המראה ולא סובבתי את הראש לראות את הנתיב אליו אני עובר. למזלי, 15 היה הגבול של הציון העובר, ככה שלפחות נמנע מבחן חוזר. התעודה הגיעה בדואר אחרי שבוע.
נתראה בפוסט הבא,
ענבר


