כשהבית ריק

מצטער על קצב העדכון - נשארתי קצת מנותק מהעולם. אפילו ברגעים אלו אני כותב מהמק של עירית.
הבית שלנו ריק - כל הרהיטים כבר אינם, כל הספרים והדיסקים והכי נורא - המחשב שלי...
את הטלוויזיה אנחנו עוד מחזיקים, בעיקר בשביל לראות היום את הגמר של כוכב נולד :-)



שאר החפצים שנשארו ארוזים בארגזים (שיעברו לירושלים) או במזוודות (שייסעו איתנו).
לאט לאט נוספות למזוודות המתנות של המשפחה והחברים, שנפרדים מאיתנו.
אנחנו כבר מוכנים לנסיעה מכל הבחינות, לא נשאר מה לסדר או להכין.





למעוניינים - בשבועיים-שלושה עד שיהיה לנו טלפון בסן פרנסיסקו, נשתדל לעדכן את הבלוג
כשנוכל, נהיה זמינים בווינדוס מסנג'ר: inbar.shani@hp.com

תמונות הבאות יהיו מסיאטל כבר, נראה לי!

ענבר

האדם שבמכונה

אני בטוח שאלעד יראה בזה את החותם הסופי על הגיקיות שלי, אבל אני עומד לפני אחד הדברים הקשים בתקופת המעבר הזו.
להיפרד מהמחשב הביתי.
אני אפרק את ההארד דיסק ואקח אותי איתי לטיסות, ושאר המחשב נוסע במכולה ואני מחזיק לו אצבעות.
להתנתק מהמחשב אומר די הרבה - אמנם יש לנו את המק של עירית, ככה שנוכל לגשת לאינטרנט וכל הכרוך בזה (כולל סקייפי), אבל אני מוותר על משחקי המחשב ועל הגישה לסביבת העבודה. בהקשר הזה, עדיף לשלוח לי אימייל לgmail, .

כשאתחיל לעבוד בסן פרנסיסקו יהיה לי לפטופ של HP, ולפחות בכל הקשור לעבודה אני אהיה מחובר.
את המחשב שלי ארכיב מחדש מן הסתם רק בדירה שתהיה לנו.
בהתחשב בזה שיחד עם המחשב הולכים הדיסקים והספרים (וגם הגיטרה ומזרון היוגה, לא שהשקעתי בהם איזה מאמץ בתקופה הזו), פעילות שעות הפנאי שלי תצטמצם למדי.
נראה אם את הזמן שיעבור עד שנסתדר בסן פרנסיסקו אני אנצל לראות את העיר ומה שיש לה להציע, או... לצפייה נחושה בטלוויזיה במלון.

ענבר

Packed

אנחנו לילה אחד לפני שחברת המשלוח מכנסת את מרבית רכושנו עלי אדמות לארגזים.
בסוף השבוע החלנו במסע הפרידה - או כפי שאביגיל לימדה אותנו, מסע ה'נפגשים מחר'. בילינו עם סבתא רבקה (של עירית) בירושלים (וגם אדי היה, ואחר כך היינו אצל רחל וענת, אבל עוד נפגוש אותם במהלך השבוע הבא) והיום נגה ושחר אירחו אותנו לפרידה מהמשפחה שלי. היה כיף, וקצת עצוב, בעיקר להגיד שלום, אבל אנחנו שומרים על קשר עם כולכם, נכון?

הערב הייתה לי שיחת וידאו עם אביעד - דווקא נראה דרך נחמדה לשמור על פגישות השישי שלנו. פעם הבאה נקנה חומוס וכל אחד ינגב בצד שלו של הסקייפי.
קנינו מצלמות לכולם, כדי להתקרב כמה שאפשר, גם דרך המסך.
יוצא לי לחשוב הרבה כמה הטכנולוגיה האינטרנטית מאפשרת לשמור על קשר אמיתי וחי, ואיך אנשים הסתדרו לפני עשור בלבד בלי כל זה. אם הייתי נוסע לפני עשר שנים, פשוט הייתי מאבד כל קשר לישראל, פרט לשיחה קצרה עם המשפחה פעם בשבוע.
עכשיו אני זוכה שכולם יקראו את הבלוג שלנו :-)

שבוע אחרון בישראל. קשה להאמין ומצד שני, הראש שלי כבר לא לגמרי פה.

ענבר

לעבוד במצב המתנה

הי,

הסידורים בשלב מתקדם מאוד. מחר נסגור בנק, נוטריון ותרגומים, ביום חמישי עניינים כספיים, ביום ראשון את ההובלה.
אני עדיין מגיע לעבודה (לרוב), אבל מודה ומתוודה שאני כבר לא ממש עובד. רוב הזמן אני עוסק בסידורים שונים - פקסים, מיילים, מילוי טפסים. בשאר הזמן, אין לי ממש ראש לדברים שאני צריך לעשות - שזה בעיקר מצגות. כל פעם שאני מתחיל לחשוב על זה, ישר קופצות מחשבות על הנסיעה, ודי מהר אני מפסיק.
נהיה גם נורא קל לא להיות פה. אני יושב עם קבוצה של אנשים שעוסקים בתחום קרוב אך שונה, ככה שאין לי ממשק עם אף אחד באופן רציף. הבוס שלי בחופשה עד יום רביעי, והבנאדם היחיד שאני אמור לעבוד איתו באופן שוטף גם לקח חופשה השבוע.
אף אחד לא ישאל שאלות אם אני פשוט לא אהיה (כפי שעשיתי אתמול) או אם אלך באמצע היום (כפי שאעשה בעוד כמה דקות).
המצפון קצת מציק לי, בכל זאת.

סידרתי לעצמי יום מילואים שבוע הבא, שבפועל יהיה כמה שעות במקרה הטוב, אבל יכסה יום שלם של רגשות אשם.
אני מקווה שהבוס שלי לא יתגלגל לקרוא את הבלוג הזה בטעות.

ענבר

עשר שורות על מצבי צבירה

אז צריך לארוז. לאחד שאורז, יש מספר מצבי צבירה.
יש את הקופסה על שולחן העבודה, עם המכתבים רישומים תמונות מהשנתיים האחרונות.
יש את הקופסה מתחת לשולחן העבודה, עם מכתבים רישומים ותמונות מחמש השנים האחרונות,
יש את הערימות על הספריה, עם תמונות ורישומים שסתם מעלים אבק,
ויש את תיק הצמר בארון, מפסטיבל ערד של משינה, עם המכתבים, הברכות, המחשבות של מה שהיית פעם, לפני מליון שנה, או 10 שנים לפחות.
ואחד שאורז עובר על תיק הצמר, וממיין. אז ישבתי, ומיינתי.
עכשיו לכי תסבירי למה את שוב בוכה.

טיסות ורכב

סגרנו את הטיסות והרכב בדרך לסן פרנסיסקו:


ביום שישי ה-14 נגיע לסן פרנסיסקו, למלון Residence Inn, בו נתארח לחודש ב-One bedroom suite with kitchen (אני חושב).
משם נוכל לחפש דירה בסן פרנסיסקו, בעוד אני אתחיל לעבוד.

ענבר

הבלתי צפוי הוא הצפוי

עירית הודיעה לבזק שאנחנו רוצים להקפיא את הקו החל מסוף החודש.
מה קרה? כצפוי הם הקפיאו אותו מהיום... לאחר שיחה ממושכת עם נציגת השירות הם הודו בטעות והבטיחו להחזיר את הקו בתוך כמה שעות. נדרש וויכוח קצר נוסף כדי לשכנע את הנציגה להתקשר עוד שעתיים כדי לוודא שהקו אכן חזר, אבל אני מתאר לעצמי שהיא לא תתקשר.
אגב, עירוש גילתה שכבר לא ניתן להקפיא קו 'לנצח' - הקפאת קו מוגבלת למקסימום של שנתיים. ככה שעוד שנתיים נצטרך להפשיר את הקו, אבל סביר שעוד לא נהיה פה להשתמש בו. אם מישהו רוצה קו של בזק לשנה פחות או יותר, נא להודיע.

עדכון אחה"צ:
חשבתי שזהו זה... אז חשבתי.
מסתבר שיחד עם הקו הרגיל, גאוני בזק ניתקו גם את ה-ADSL. למידה טובה, הם גם מיהרו לשלוח הודעת קנס שלא החזרנו את הממיר. אחרי שיחות טלפון רבות, הם הואילו בטובם להחזיר את קו ה-ADSL, אם כי לא סיימו את הטיפול ונכון לכרגע, עדיין אין אפשרות להתחבר (נקווה שאת סוף הסיפור כבר אצליח לעדכן מהבית).
פיצוי? יחס מועדף ללקוח שטיפלו בו כ"כ גרוע?
נא באוזן.
מעניין איך יהיה באמריקה...

עדכון מהבית:
נו טוף, זה עובד.

ענבר

הי חברים

שלומות לכולם,
אז ענבר התעקש שנפתח בלוג,
כאילו אין לכם באמת מה לעשות עם הזמן הפנוי שלכם...

אנחנו אוטוטו נוסעים,
אני משגעת את ענבר בינתיים, וזה יהיה נס אם הוא יסכים לשבת לידי במטוס...

זהו,
זה יהיה נחמד לשמוע גם מכם,
עירית

התחלה...

שלום, אנחנו נוסעים.

אנחנו מאוד נשמח אם תלוו אותנו הלאה.

לא שיש לנו אשליות לגבי סן פרנסיסקו. סן פרנסיסקו לא מחכה לנו.

... ומספיק.

יש כבר וויזה, יש אישור של HP, יש כרטיסי טיסה, כל מה שנשאר זה:

• לקבוע עם חברת המשלוחים - קודם סקירת הדירה, אח"כ האריזה והמשלוח
• לקבל מהם ארגזים
• למיין
• להעביר את מה שנשאר להורים
• לזרוק את מה שלא צריך לזבל
• לארוז בקופסאות את מה שאנחנו רוצים
• לסדר את חשבון הבנק בארץ ללא עמלות, אם אפשר
• להעביר את המזומן לתעודות סל או קרנות נאמנות
• לסדר את כל הוראות הקבע וכל ההתחייבויות הקיימות
• להחליט מה עושים עם ביטוח לאומי
• להחליט עד מתי (אם בכלל) שומרים את הסלולרי ולעדכן את אורנג'
• לגלות מה קורה עם החסכונות מהמשכורת ולדאוג לשמור על הזכויות
• לארגן את כל התעודות שצריך ללימודים
• לעבור על 10 מיילים מיועצת המעבר של HP, לעדכן אותה בכל האינפרומציה שהיא צריכה
• להודיע לה מה אנחנו מחליטים לגבי המלון (נראה בסדר) והרכב (רוצים מסיאטל)
• לשלם וועד בית
• לסגור חשבונות חשמל, מים וארנונה
• לסגור עם תמיר שהוא יישא בעלות התיקונים הקטנים בדירה תמורת הסכום שהוא חייב לנו
• לטפל ברישיון הנהיגה, לגלות שהם שובתים, להוציא רישיון בינלאומי במקום
• לשדרג טיסה ל-business
• לטוס

קלי קלות, לא?

אנחנו כבר באים!

ענבר