סיאטל

שלום לכולם מארה"ב הרחוקה (טוב, אם אתם לא במקרה פה).
אתמול הגענו לסיאטל אחרי כמעט 24 שעות של נסיעות. הטיסות עברו בסדר גמור בסה"כ ומחלקת העסקים של אל על הייתה נחמדה מאוד. משום מה, לא היה להם VOD במטוס בו טסנו, ככה ששוב זכיתי לצפות באמצע הסרט, ואז בהתחלה ואז בסוף. מה שכן - 'החופשה של בין' מצחיקה הרבה יותר ככה.

גיא, עדי, נטע ונעם חיכינו לנו (בהפתעה) כבר באיסוף המזוודות בסיאטל. למזלנו - בהחלט לא הייתי שמח להתעסק עם השכרת הרכב והנהיגה לבד. נסענו אליהם הביתה והם אילצו אותנו (כמעט בכוח) להישאר ערים עד שמונה בערב. נפלנו שדודים וישנו עד הבוקר (טוב, עירית התעוררה בשש ואני בתשע, אבל מי סופר).

היום טיילנו עם המשפחה ועם משפחת שקל ב-Great Falls Park. הנוף כאן פשוט מדהים, יערות עבותים ונהרות שוצפים. האזור של רדמונד מיושב בכבדות (לפי גיא) באנשי מיקרוסופט, שהעשירים שבהם קנו לעצמם חוות סוסים לצד הדרך, מראה מהמם למדי. אחה"צ ביקרנו במרכז הקניות הקרוב ולמרות שהרוב היה סגור (Labor Day פה, ורוב העסקים היו פתוחים רק חצי יום, למרות שעדי וגיא טענו שעיקר החג עבור האמריקנים זה קניות), המקום נראה נחמד מאוד ואפילו שתינו קפה בסדר (רשת Tully's).

אין מה להגיד, אמריקה היא אכן ארץ השפע - מים בשפע, ירוק בשפע, טיולים בשפע וקניות (שעוד לא עשינו) בשפע.

מתקני המשחק לילדים מאוד מרשימים ומאוד נפוצים - בין השאר כדי למשוך את ההורים לקניות, אבל גם הפארקים שיש כאן כל כמה קילומטרים ובהם מגרשי בייסבול, משחקים וכדורגל (כן, כדורגל נפוץ באזור סיאטל משום מה). נסענו לראות את הבית שנטע נולדה בו, ושוב נותר לי לומר רק - מדהים. בית גדול באזור יפהפה ובעלות לא הרבה יותר גבוהה מדירה 3 חדרים בת"א.

אנחנו נשתדל לטייל כמה שיותר באזורים הקרובים לסיאטל, וגם בעיר עצמה. נשתדל להתרגל לאמריקה לפני שנצטרך להתמודד איתה באמת, כשנהיה לבדנו בסן פרנסיסקו.

ענבר