סופשבוע בויקטוריה

אנחנו עדיין בתקופת הבילויים אצל אח שלי. את סוף השבוע בילינו בטיול לאי ונקובר, שהתגלה כמקום יפה במיוחד. הטיול לא היה חף מבעיות - כמעט איחרנו למעבורת מפורט אנג'לס לויקטוריה, בויקטוריה הצלחנו לאבד לחלוטין אחד את השני (פעמיים!), ונטע לא הייתה מוכנה לאכול שום דבר שלא מרחו עליו קטשופ. אבל על כל זה מפצים הנופים של הדרך לויקטוריה והעיר עצמה - מקסימה.
יום ראשון היה קצת יותר קליל - נסענו לגני בושארד, גני פרחים ענקיים בשלל סגנונות וצבעים. מרהיב. זוכה לביקורים של תיירים פנסיונרים מכל רחבי... יפן.
נעם ונטע התחילו לשאול אחרי חצי שעה מתי זה נגמר, שאלה שהתחלפה לפרקים ב'מתי הולכים לפרפרים?'
ולכן מייד לאחר הגנים המשכנו לעולם הפרפרים - מקום ייחודי למדי שיצר סביבה טרופית לגידול פרפרים.
הסתכלו בתמונות שצילמנו מכל הטיול - הסט האחרון הוא קלוז אפים חושפניים במיוחד של פרפרים מפרפרים שונים.

עירית ואני לגמרי במוד של חופשה פה.
עושים מה שכיף ומתי שרוצים (אלא אם כן נעם בדיוק רוצה לראות פילנפיל).
אנחנו מתכננים למצות את הזמן פה כמיטב יכולתנו - עוד טיול (אולי של יומיים) בנורת' קסקיידס, עוד ביקור למרכז סיאטל, ביקור במיקרוסופט לראות את מקום העבודה של גיא, לראות את הבית החדש של עדי וגיא והילדים ועוד.
את ערב ראש השנה נעשה כנראה אצל חברים של עדי וגיא.

מה שכן, אני מתחיל כבר לחשוב על סן פרנסיסקו והעבודה. אחד הדברים המבורכים בכך שהקדמנו וביקרנו בסיאטל הוא שאנחנו מקבלים פה תחושה טובה של השגרה בארה"ב - נהיגה בכבישים (שזה בהחלט עניין שמטריד אותי), קניות בסופר, בנק/קרדיט/דביט, טלוויזיה, טלפונים ועוד.  למשל, היום עדי קיבלה טלפון מחברת האשראי, שזיהו קנייה בכרטיס האשראי שלה בטורונטו, קנייה שהייתה חשודה עקב המיקום. הם הציעו לה לבטל את הכרטיס מייד ולהזמין חדש (אני סקרן לדעת איזה אלגוריתם מזהה אצלם קניות חשודות...). דוגמה אחרת היא להתרגל לנהיגה באדום ימינה או תוך כדי זכות קדימה שמאלה.

זה בהחלט יקל עלינו להיקלט בארץ זרה.